שאלות המחקר הכלליות  הן :

1. האם שטחי כרייה שעברו שיקוo בשיטת שיקום תוך כדי כרייה משמרים ערכים ותפקודים אקולוגיים בדומה לשטחים טבעיים שלא עברו כרייה?
2.  מהן השיטות וטכניקות המומלצות בכדי לשפר את מערך השיקום כך שיאפשר החזרה של תהליכים אקולוגיים ליצירת רצף שטחים פתוחים מתפקד כשטחים הטבעיים?

המחקרים מאוד מורכבים כי הם כוללים שפע של מרכיבים המשפיעים על תפקודי המערכת האקולוגית והם:

גיאומורפולוגיה ומשתני קרקע (חדירות, לחות,הולכה חשמלית,התפלגות גרגרי הקרקע, נוכחות דשנים הכרחיים: אשלגן זרחן וחנקן במינונים הנכונים...)

מיקרוביולוגיה שבקרקע (צריך לזהות חיידקי קרקע פטריות אצות ציאנו-בקטריות החשובות ליצירת קרומי קרקע תפקודם ומגוונם הגנטי)

פוטנציאל הנביטה, כלומר מגוון וכיסוי קרקע

בעלי חיים לדוגמא: חסרי חוליות: פרוקי רגליים תולעי קרקע, בעלי חוליות: זוחלים ויונקים

שיטת איסוף נתונים בחישה מרחוק (מערכת לווינית והדמיות ספקטרליות)

דוגמה לשאלת מחקר

האם אזורי השיקום מכילים זרעי צומח מקורי (Seed bank) ומאפשרים נביטה?

השערות

1. חוסר בבנק הזרעים בקרקע כתוצאה מתהליכי הכרייה והשיקום
2. התנאים של הקרקע המופרת אינם מאפשרים צימוח

אפשר לבדוק זאת בתנאי מעבדה דגימות קרקע מהאזורים הנבדקים כאשר הטיפולים משווים נביטה בקרקע ללא תוספת קרקע גננית מועשרת וסטרילית וקרקע מקורית ללא תוספים.